כהן נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה מטעם המבקשת (היא הנתבעת בהליך זה) למינוי מומחה מתחום הראומטלוגיה לשם קביעת נכותו לכאורה של המשיב (הוא התובע בהליך זה) בעקבות מחלת ה-FMF (המכונה "קדחת ים תיכונית") ממנה סובל המשיב.

המשיב , כהן דניאל, הגיש תובענה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב תאונת הדרכים שהתרחשה ביום 10.6.2012 במהלך עבודתו (להלן: "התאונה").

התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל ולמשיב נקבעו 18.13% אחוזי נכות צמיתה, כאשר 10% לפי סעיף 37(5)(א) שעניינו הגבלת התנועות בעמוד השדרה הצווארי בצורה קלה, ו-5% נכות לפי סעיף 31(6)א' I II שעניינו עצבי הגפיים העליונים, שיתוק עצבי חלקי בצורה קלה.

טענות הצדדים

המבקשת טוענת כי מחלתו הכרונית של המשיב יכולה במקרים מסוימים לגרום להתקפים חוזרים של חום, כאבי בטן ומפרקים ולטענתה יש לקבוע נכות בגין מחלה זו. המבקשת אינה מתייחסת לקביעות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), ומבקשת לקבוע את נכותו של המשיב עובר לתאונה ולאחריה.

לבקשה צירפה המבקשת אסופת מסמכים מעברו הרפואי של המשיב, המעידים לטענתה, כי התקפי כאבים במפרקים יכולים להופיע כאשר לא נוטלים כדורים לטיפול במחלה ועל כך הלין המשיב מס' פעמים אצל רופאיו.

מנגד, טוען המשיב, כי נכותו שנקבעה על ידי המל"ל הינה בגין התאונה בלבד, וכי שינוי תעסוקתו והירידה ביכולת השתכרותו הינן תוצאה ישירה מנכותו האורתופדית. המשיב אינו מכחיש את מחלתו אך טוען כי אין לקשור אותה עם נכותו עקב התאונה כפי שנקבעה על ידי המל"ל.

דיון הוכרעה

בקשה למינוי מומחה בתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 (להלן: "החוק"), ניתן להגיש או מתוך רצון להוכיח עניין שברפואה, או מתוך רצון להביא ראיות לסתור קביעה על פי דין. בקשה זו שבפני לא הוגשה כבקשה להביא ראיות לסתור, אולם למרות זאת אבחן אותה גם כבקשה להבאת ראיות לסתור.

טענת המבקשת היא כי למחלתו הכרונית של המשיב עשויה להיות השפעה על כושר השתכרותו והיות שאין מחלוקת על כך שמחלתו זו לא נגרמה עקב התאונה, יש מקום לקבוע את אחוזי הנכות בגינה לצורך ההכרעה בתביעה זו.

כאמור לעיל, לבקשה צירפה המבקשת תיעוד רפואי הקשור למחלה. מתיעוד זה עולה, כי המשיב סובל ממחלה כרונית זאת לפחות משנת 1983. נוכח העובדה כי כשמדובר בקביעת אובדן כושר השתכרות, נבחן כושר ההשתכרות של התובע עובר לתאונה לעומת כושרו לאחר התאונה, לא ברור לבית המשפט כיצד יכולה להיות למחלה ממנה סובל המשיב משנת 1983, השפעה על קביעה כלשהיא בעניין זה.

הן ככל שאכן המשיב שוכח מדי פעם ליטול את תרופותיו והדבר משפיע על כושר השתכרותו, בא הדבר לידי ביטוי לאורך כל השנים הרבות לפני התאונה וממילא כושר השתכרותו עובר לתאונה היה בהתאם למצבו לפני התאונה, על מחלתו הכרונית.

המבקשת לא טענה כי מחלה זו משפיעה על תוחלת החיים ואף לא טענה כי חלה החמרה במחלה זו לאחרונה על סמך ראשית ראיה כלשהי ועל כן לא ברור לבית המשפט מדוע יש עניין בבירור מצבו הרפואי של המשיב בעניין זה, כשאינו יכול להשליך על הכרעה בתביעה זו.

בהחלטת בית המשפט מיום 9.4.2014, ניתנה למבקשת האפשרות להשיב על תגובת המשיב ולהסביר מדוע קביעה רפואית בנוגע למחלתו הכרונית של המשיב רלוונטית להליך שבפנינו, אולם המבקשת לא הוסיפה שום הסבר בתשובתה. אשר על כן אינני מוצאת לנכון למנות מומחה לשם הוכחת עניין שברפואה.

כאמור לעיל ועל אף שהבקשה לא הוגשה ככזו, אבחן אותה גם כבקשה להביא ראיות לסתור קביעה על פי דין.

סעיף 6ב' לחוק קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

עניינו של המשיב נדון בפני ועדה רפואית של המל"ל, שבפניה הונח תיקו הרפואי המלא של המשיב, זו השתכנעה מקיומו של קשר סיבתי בין מצבו של המשיב ובין התאונה, בין היתר, על סמך ממצאים שמצאה ופרטה בדו"ח הועדה.

על פי דרישת ועדת הערר, נבדק המשיב על ידי שלושה רופאים, ד"ר לוטן, אורטופד, ד"ר פרוחורוב, נוירולוג וד"ר גביש, פנימאי. אלו בדקו את המשיב בחנו את תיקו הרפואי והתייחסו לממצאים החבלתיים וקבעו את נכותו של המשיב עקב התאונה. גם מצבו של המשיב והקשר הסיבתי נבחנו על ידי ועדת ערר, בעקבות ערר שהגיש המשיב על גובה הנכות שנקבעה לו, ומסקנות הועדה הרפואית הראשונה אושרו. לאור האמור, נראה כי בפני ועדות המל"ל עמד מלוא החומר הרפואי הרלוונטי.